הכרעת דין בתיק ת"פ 40130-06-12

1. כתב האישום והמענה

כתב האישום, שהוגש נגד הנאשמים, מייחס לנאשם 1 עבירות של הפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן "פקודת התעבורה") וסעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן "חוק העונשין"). כתב האישום מייחס לנאשמת 2 עבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה, עבירה לפי סעיף 64א1 לפקודת התעבורה.

אישום ראשון (לשני הנאשמים)

בתאריך 03/05/12 בשעה 02:00, נהג הנאשם 1 ברכב פרטי, כאשר הנאשמת 2, אשתו, נסעה לצידו במושב הקדמי.

הנאשמים נסעו מכיוון נתיבות לכיוון באר שבע, בכביש 25. במסלול נסיעת הנאשם, היו שני נתיבי נסיעה ומימין שוליים מאספלט. באותה עת, רכב מיכאל מירלשוילי ז"ל (להלן "המנוח") על אופניו במסלול נסיעת רכב הנאשמים אך לפניהם. כשהגיעו הנאשמים לק"מ 189 שבכביש 25, פגע נאשם 1 עם חזית רכבו באופני המנוח מאחור. המנוח ואופניו הוטחו בחוזקה אל חזית רכבו של הנאשם ולאחר מכן נפלו על הכביש. המנוח נמצא שרוע בשול הימני ואופניו נמצאו בסמוך, על מעקה הבטיחות. כתוצאה מפגיעת הרכב, המנוח נחבל קשות, ומת מפצעיו בסמוך לאחר מכן. רכב הנאשמים ניזוק קשות.

מיד לאחר התאונה, נאשם 1 המשיך בנסיעתו לכיוון ביתו בבאר שבע, הוא לא עצר במקום התאונה או קרוב לו על מנת לעמוד על תוצאות התאונה, להעניק או להזעיק עזרה. נאשמת 2 אף היא, לא התקשרה לגופי ההצלה.

לאחר הפגיעה במנוח, הנאשמים נסעו לביתם והמשיכו בשגרת יומם. רק לאחר למעלה מחודש ימים אותרו והובאו לחקירה.

אישום שני (לנאשם 1)

לאחר המתואר באישום הראשון, בבוקר יום 03/05/12, בשעה 07:00, נאשם 1 פנה אל חברת הביטוח ואל המוסך על מנת לתקן את הנזק שנגרם לרכבו ועל מנת להסתיר את העובדה שהרכב פגע במנוח.

נאשם 1 אמר לנציגת המוסך, כי הנזק נגרם לרכבו כתוצאה מתאונה בה פגע בגמל. עוד מסר, כי התאונה התרחשה ביום 02/05/12 בשעה 21:30 באזור ירוחם. הנאשם מסר דברים אלו למרות שידע שמדובר בדברי כזב, זאת כדי להסתיר את העובדה שפגע עם רכבו במנוח. במעשיו אלו, נאשם 1 עשה פעולות בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין.

במענה לכתב האישום, הודה הנאשם 1, כי נסע בכביש 25, בשעה המצוינת בכתב האישום. הנאשם 1 הכחיש, שהיה מעורב בתאונה. כמו כן, כפר בעובדה, כי הנזק שנגרם לרכבו ארע כתוצאה מהתאונה המתוארת בכתב האישום. הנאשם 1 הודה, שפנה לחברת הביטוח על מנת לתקן את הנזק שנגרם לרכבו ואמר, כי התאונה נגרמה כתוצאה מפגיעה בגמל.

הנאשמת 2 כפרה בטענה, שנסעה ברכב שפגע במנוח והייתה מעורבת בתאונה נשואת כתב האישום. כמו כן, כפרה בטענה, כי הנזק שנגרם לרכבם הוא כתוצאה מהתאונה האמורה.

ב"כ הנאשמים הוסיף במעמד הדיון ביום 06.09.12, כי הנאשמים לא פגעו במנוח ולחילופין, לא ידעו שפגעו במנוח.

2. ראיות המאשימה

א.      חוות דעת בוחן התנועה, אסף דרעי (ת/1) :

בוחן התנועה מצא התאמה בין הנזקים שנמצאו ברכב לבין הנזקים שנמצאו באופניים. הבוחן ציין, כי ההתנגשות התרחשה לפי הסדר הבא:

1.    פגיעה עם חזית צד ימין בגלגל האחורי של האופניים - כתוצאה מהתנגשות זו נותרו שני חריצים על הרכב המתאימים לשבר באופן האחורי של האופניים. (תמונות 3-9 מתאריך 14.06.12).

2.    הפגוש הקדמי של הרכב פגע במסילת השרשרת של האופניים - כתוצאה מכך נראו ברכב סימני חריצה אורכים ובהמשך להתנגשות נמצאו ברכב סימני חריצה רוחביים המתאימים לגלגל שיניים אחורי של האופניים (תמונות 13-18 ו- 21-24 מתאריך 14.06.12).

3.    כתוצאה מההתנגשות האופניים הסתובבו ימינה וזה גרם למגע בין הפדאל הימני לבין נקודת וו הגרירה של הרכב (תמונות 25-29 מתאריך 14.06.12).